מעמד הר סיני כולל שלוש ה אירועים כבירים, ששינו מן היסוד את התפתחות האנושות מאז ועד היום: מתן תורה, שפירושו העברת תמצית הכוח האלוהי-מוסרי הבורא לידי האנושות; הקמת המשכן, שהיה העתק המשכן האלוהי מן העולמות העליונים אל האדמה; יצירת הפולחן הדתי, המגשים את הקשר בין האדם והאדמה לכוחות הבוראים הראשוניים.

 

מעמד הר סיני 
רזי ההשתכנות ויסודות החניכה העברית

סדר הרצאות חדשה במסגרת ההרצאות על התנ״ך ושליחות העם העברי בעקבות הספר ״ירושלים״

למידע והרשמה להרצאות הקלק כאן

מעמד הר סיני כולל שלוש ה אירועים כבירים, ששינו מן היסוד את התפתחות האנושות מאז ועד היום: מתן תורה, שפירושו העברת תמצית הכוח האלוהי-מוסרי הבורא לידי האנושות; הקמת המשכן, שהיה העתק המשכן האלוהי מן העולמות העליונים אל האדמה; יצירת הפולחן הדתי, המגשים את הקשר בין האדם והאדמה לכוחות הבוראים הראשוניים.
באמצעות שלושת האירועים הללו התגשם והשתכן הכוח האלוהי לראשונה בקרב בני-האדם, והפך למרכז של השראה והנחיה על פני האדמה, אצל בני-האדם, בליבם, הכרתם ומעשיהם.
במהלך ההרצאות יתוארו שלוש הישויות הפועלות בצוותא למימוש תהליך ההשתכנות: השכינה, המשתכן והמשכן. השילוב ההדדי בין שלושתם בתהליך ההשתכנות מהווה את לב-ליבה של החניכה העברית.
המיסטיקנים הקדומים חוו דרכו את מימוש ישות האדם השלמה.
מעמד הר סיני היווה "חתונה מיסטית" בין האל לעם, ובהמשך בין האל לאדם. תהליך של הפריה, התעברות ולידה של ניצוץ הרוח - ה"אני" העצמאי בלב האדם.
אנו נלמד, שתהליך ההשתכנות אמור להפוך לנחלת הנפש והלב, ולא להוות רק תהליך שכלי.
תפילת "שמע ישראל" אמורה להפוך ולהיות, לצד היותה מרכז הדת היהודית לדורותיה, גם מרכז נפשו והוויתו של האדם המודרני, המבקש לממש את רזי ההוויה וההתהוות, ההשתכנות והאינדיבידואציה, בהכרה מלאה ב"אני" החופשי שלו.

״במעמד הר סיני יש לנו עם שאינו אלא אוסף מפוזר וחסר זהות של עבדים, ההופך להיות ישות שנבחרת לקבל את עשרת הדברות ולממש את הפולחן האלוהי על האדמה באוהל מועד. והאוהל נעשה במתכונת של משכן של מעלה, כפי שנאמר, שכל מה שראית למעלה תעשה למטה. בצלאל בן חורי מקבל הוראות מדויקות עד הפסיק האחרון, איך האוהל צריך להיות מעוצב, מאיזה חומרים וכן הלאה, והוא עושה זאת מכיוון שדרך חניכתו של משה הוא יכול להסתכל בעולמות העליונים ולעצב את דמותם בעולמות התחתונים. מה שמשה ראה למעלה על ההר, בהתקדשותו בחורב, הוא מעצב למטה. ומה שנעשה למטה זה אוהל מועד, ולאחריו מעוצב וממומש הפולחן וטקסי הקרבת הקורבנות שהתקיימו בתוכו. הכהונה נבנית. זה אינו הנושא שלנו היום ולא נוכל לעסוק בו. אבל שימו לב שקורה כאן משהו שכל העם נדרש להיות שותף לו ברמה כזו או אחרת של תודעה, הכוללת בתוכה — וזה חלק מהותי וביטוי להתעוררות האני הנפרד מהאלוהות — את המרד נגד רצון האל, את פולחן עגל הזהב, שיאפיין במדויק את העם הזה, קשה העורף וערל הלב, הנבחר לפתח את כוח האני. הברית של המצוות, עשרת הדברות, אוהל מועד והפולחן שבו, זה משהו שניתן לכולם, בעוד שאצל העמים הקדומים רק המתקדשים ותלמידיהם, הכוהנים והשליטים, הוכנסו לתוך רזים אלו.

מה הן עשרת הדברות במהותם הרוחית הפנימית? מי היה יכול בכלל לדעת דבר מכל זה בזמנו? ההודי, הפרסי, המצרי, הבבלי, האשורי, הכשדי לא ידעו על כך דבר בתודעת היומיום שלהם, שהייתה עדיין רוחניתמדי, במובן החלומי הקדום יותר. איש מהם לא יכול היה להשיג דיבור ישיר כזה בין האדם — באמצעות העם — לבין האל. אמנם עדיין רק משה הוא שדיבר עם אלוהים ישירות, אבל כל העם נדרש להיות עד מודע לכך! כיצד אם כן ניתן להיות עד למשהו נסתר? זה מתאפשר מאחר שברור שהמשפט ״כל העם רואים את הקולות״ מבשר על שלב חדש של תודעה, שבה הרוחי-אלוהי יורד ארצה, מתקרב ממש לאינדיבידואציה המלאה בכל אדם בודד. בעבר רק המתקדשים עברו זאת, הם הכירו היטב את העולמות העליונים מהם ניתנו מצוות אלו. הם לא הכירו אותם בצורה זו כמובן, אבל הם הכירו היטב את הישויות האלוהיות, שחייהן בעולמות העליונים הן המופת והמקור של החוקים המוסריים, הדתיים והמעשיים שאנחנו מכירים מהתורה, שניתנה בשפה שכל אדם יוכל להבין ולממש על פני האדמה״.

מתוך הספר: ירושלים- שליחות העם העברי לביוגרפיה הרוחנית של האנושות

פרק 3: החניכה של משה