ההתכוונות למיכאל

התכוונות  למיכאל

המבט הקוסמי של מיכאל

מכין את נפשי למעשים של הקרבה.

שמש-ההכרה מנחה בביטחון את צעדי

אל המטרה האמתית של התפתחות האדמה,

ואת אשר בחסד הוענק לי

אשרת במסירות אין קץ.

בעוד אפלה מכסה מדינות ולאומים

נפש-עולם החדשה במלוא ההוויה זוהרת,

וחום-ליבם של משרתי-עולם

מביא מרפא לצימאון נפשם של בני-אדם.

עבודתי תיצור אור-חי של רוח,

אשר מלבבות-רֵעים מאוחדים בחופש,

ישלב את פעלי במעגלי היצירה של עם-עולם.

החיים הפנימיים הנכונים של הנפש האנושית, של ההיסטוריה האנושית ושל התרבות והחברה האנושית, אינם מתנהלים ונקבעים על פי מושגיו המופשטים והחיצוניים של השכל אלא על פי הכוחות העמוקים פי כמה היוצרים את מחשבותיו, רגשותיו ורצונותיו. האדם חווה את אנושיותו האמתית בתמונות מחשבה חיות ולא במושגים מופשטים, בצבע פנימי, בצליל ובתנועה של הנפש והרוח, ולא בהפשטות וניתוחים עקרים ואפורים של המוח. מתוך חוויה שכזו הוא שואב את כוחות החיים הרעננים, את חום הנפש המזין ואת עוצמת הרוח היוצרת, המעצבים את כל הראוי לציון בתרבותו, במדעיו, באומנויותיו, בדתות ובמסורות של העמים השונים.

התרבויות הגדולות של המזרח הרחוק והקרוב העפילו לפסגות אלוהיות של חזון וידע, כשהן יונקות את עוצמתן הרוחנית מהמסתריות, מהן זרמו במשולב דת, אומנות ומדע לתוך תרבויות העולם העתיק. מה שנתגלה למתקדשים במעמקי מקדשי המסתורין, הפך לנחלתה של התרבות כולה, במיתוסים ובאגדות, בכתבי-הקודש ובמיתולוגיות של כל העמים. באימגינציות חובקות תבל, ציירו המתקדשים בעבור תלמידיהם את קורות היקום, את מוצאו של האדם ואת המטרות האמתיות של התפתחות האדמה. המסתריות הקדומות יצרו קוסמו-מיתולוגיות, מיתוסים כבירים של בריאה, אשר תיארו את התהוות העולם ואת לידתו של האדם מתוך חיקם העלום של עולמות הרוח. בזמננו שלנו יוצרות המסתריות החדשות את הדרך אל האנושות המודעת לעצמה ההופכת לכוח המשתלב במלאכת היצירה הקוסמית באופן פעיל. האדם הופך להיות חלק מהעולם, והוא לומד- לעיתים מתוך כאב וייסורים רבים- להבין את סודות החיים ואת עצמו כדי לפענח את חידות הקיום. החל מהעת החדשה ובמיוחד מאז תחילת המאה ה-20 המסתריות החדשות, כקודמיהן בעבר, מלמדות אותנו כיצד התגשמה הרוח, כיצד הופיע האדם מתוך עולמות הרוח; הן מובילות אותנו להבנת המסתורין של הדבר שנהיה בשר, של האדם הברוא בצלם; ואז, ממרכז זה של חוכמת המסתורין העמוקה ביותר הן מובילות אותנו צעד אחר צעד לגילוי צפונותיו היצירתיות של האדם החדש, הנציג של האנושות, והן מתארות את השתלבותו המודעת במלאכת המרכבה, את עלייתו בתודעה מלאה חזרה אל הרוח, תוך שהוא נושא עמו אל על את הבריאה כולה. המיתולוגיות הקוסמיות הקודמות הופכות לביוגרפיה הרוחנית של האנושות, לקורות התפתחות האדם ההופך מודע לעצמו, מקומו וייעודו בבריאה, במילים אחרות לאנתרופוס=סופיה, חכמת האנושיות החדשה שהיא בה בעת חוכמה של היקום הנולדת מחדש כאהבה יוצרת מתוך ה"אני" העצמאי של האדם.

השלבים העילאיים של התודעה, המתוארים על ידי רודולף שטיינר בספריו השונים, כאימגינציה, אינספירציה ואינטואיציה, מעצימים פי כמה את הצלילות של החשיבה השכלתנית המודרנית, תוך כדי שהם מעשירים אותם בחיים פנימיים של הנפש והרוח. החשיבה החופשית של האדם, הנצר הרך והחשוב ביותר המנץ היום מתוך הגזע של התפתחות התודעה האנושית – אשר במשך זמן רב מדי הייתה קורבן לחיי הרוח העקרים במוסדות ההשכלה של התקופה המודרנית – מועלת כך לדרגתה של ראייה-רוחית אובייקטיבית, המסוגלת לחדור אל מעבר למסך האפל של החושים. הפרוכת של  מסך-השכל והחושים נקרעת לשניים, וקודש הקודשים של האדם והעולם מתגלה לפנינו באור יום בהיר. המישורים העמוקים והנסתרים של היקום ושל האדם מתחילים לגלות את צפונותיהם; מדע, אומנות ודת שבים ומתמזגים מתוך המרכז העמוק של ישות האדם החדשה. יצירה אנתרופו-סופית נוצרה, תיאור חי ותמונתי של התהוותה היקום, אשר במרכזו כעת מוצבת התפתחות האדמה והאדם,  המסוגלת לעורר בנפש האנושית את הדחפים המוסריים, האומנותיים והמדעיים החזקים והטהורים ביותר, ולהוביל את האדם בן-זמננו, בצורה המרוממת את חירותו ואנושיותו, אל העולמות הגבוהים של הרוח.

דרכו של החוקר הרוחי המודרני מובילה אותו מעולם המחשבה האקדמי והחומרני של התקופה, אשר הגיע לשיא השפעתו בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20, אלי תפיסה מודעת וצלולה של הכוחות העילאיים הפועלים מאחורי עולמות הטבע, ביקום ובמהלך ההיסטוריה האנושית. במחקר על-חושי אשר תוצאותיו ניתנו לנו בכתיבה מדעית מדויקת, ויותר מכל באמצעות השפע החי והמפרה של המילה היוצרת אשר הדהדה באלפי הרצאות, זרם ללא לאות אל העולם, ברבע הראשון של המאה הזו, האימפולס החדש של מדע הרוח. לתוך העולם המתנוון והולך של התרבות המערבית השוקעת, הנמצאת בהתדרדרות אל תהומות השנאה והברבריזם של שתי מלחמות העולם, זרם שוטף, האור הנשגב, ובו זמנית האנושי כל כך, של מדע הרוח. דרכו רצופה מאבקים וסבל. בערות, איבה ודעות קדומות מכל סוג וזן מאימים בכל רגע להרוס את מפעלו. בהקרבה ובאהבה אינסופיים עשה המורה הגדול את דרכו עם קומץ תלמידיו המסורים ומייסד את בית הספר העצמאי של מדע הרוח, בגיתאנום, אשר בדורנאך, שוויץ. הזרע החיוני נקלט בקרקע של לבבות אנוש. הוא מכה שורש בנשמותיהם של יחידים, הגם שכלפי חוץ הוא ניגף בפני סערות העיתים הקשות הסוחפות את אירופה לחורבן ושואה.

בסוף המאה ה-20 ניתן להנביט את זרעיו גם בארץ ישראל. 

בידינו מצויים היום זרעי מדע הרוח. פירושו של דבר: האלים שבו ואיחדו את גורלם עם גורלו של האדם. תקופת תרבות חדשה החלה בהיסטוריה של המין האנושי. האור הנצחי של המסתריות שב וגילה את עצמו בצורה המתאימה לתקופה הנוכחית. אבל דבר זה יתממש רק במימוש העצמי והחופשי של בני אדם עצמאיים, מתוך בחירתם החופשית לשנות את עצמם ולהמשיך לצמוח.

רודולף שטיינר ביקש להניח את היסודות הראשוניים להקמתן של המסתריות החדשות בהן תתנהל החניכה באופן המתאים לתקופת נפש-התודעה. משימתו הינה לגלות מחדש את החוכמה הרוחית הפגאנית הקדומה והנשגבה של היקום והטבע, של המדעים והאומנויות, אשר אבדה לאנושות זה מכבר, ולמזגה עם האימפולס האנושי והמוסרי שפרח לראשונה ביהדות ובנצרות – ואשר חייב להתגלות מחדש לאנושות החל משחר העידן החדש. שפע של חיים ויצירה יכולים כעת לנבוע מעולמות הרוח, מכיוון שהיסודות הונחו עמוק בלב האדמה. הקרבתם ונחישות-דעתם של חלוצים יכולה להניב  היום, ותרבה עוד לאין שיעור להניב בעתיד, את פירות הרוח הרעננים והחיוניים אשר יזינו את התרבות האמתית של העתיד.

אל תוך הלב והנפש, אל מעמקי הרצון המוסרי של האדם, אל תוך כוחות החיים עצמם, חודרת היום קריאתו של מיכאל, מעבר לכל התוהו וההרס אשר זורעים כוחות-המוות האהרימניים, אשר השראתם השחורה נמצאת מאחורי כל העיוותים של תרבותנו המודרנית. לתוך התהומות של שקיעה ומוות תרבותיים, רוחניים וסוציאליים חודר הרצון להקרבה ומחלחל עמוק בנפשות אנוש. אור השמש הזוהר של ההכרה המיכאלית מבקיע את דרכו מבעד לאפילה המכסה מדינות ולאומים, ומנחה את צעדיהן הראשונים אל המטרות האמתיות של התפתחות האדמה. כבר בהתחלה הן מרגישות, את מה שרק לאחר מכן יהיה ביכולתן גם לראות ולהבין, דהיינו, כי מעבר לברק האינטלקטואלי הכוזב ולקדמה הטכנולוגית המסחררת של ההווה המעוורים בחד-צדדיותם החומרית את עיניה של תקופתנו. באמת ובתמים "נפש העולם החדשה במלוא ההוויה זוהרת". החיפוש הרוחני של העשורים האחרונים מתפשט ומתעצם, כוחות חיים חדשים נובטים בלבבות רבים בכל ארץ ונשמות מתעוררות לגמוע אור חי של רוח, כדי ליצור באמצעותו חום מרפא של נפש.

ה"התכוונות למיכאל" וחמש ההרצאות הנלוות אליה ניתנו בקיץ 1982 ערב המעבר ממצפה לבון להרדוף, מעבר שביטא סוף מסוים של תקופת הכנה נפשית ואנושית ותחילתה של התמסרות מודעת יותר ללימוד ולהגשמה של מטרות הרוח בעולם. בשלב זה נוצר הכרח, מתוך נתינת אמון בשאיפה הרוחנית העמוקה של השותפים, לפנות אל המקורות העל-חושיים של מדע הרוח, בבקשה להשראה ייחודית ועכשווית בדרך. ה"התכוונות למיכאל", הניתנת בסוף הדברים הללו, הינה התמצית התמונתית של ההשראה אשר ניתנה כתשובה לפניה זו. היה ביכולתה אז, גם אם נשמעה והתקבלה על ידי אנשים שונים ברמות שונות של תודעה והבנה, לעורר בלבבות כוחות של התעלות והתמסרות, אמונה ויציבות אשר עליהם נוסד קיבוץ הרדוף כיסוד לקהילה רחבה ומגוונת. ההתכוונות למיכאל הינה ביטוי מילולי-פיזי למקור הרוחי האיתן,  ממנו נובעים הכוחות השומרים, המזינים והמנחים אשר אם ימצאו לבבות אנושיים נאמנים להם, יבטיחו תמיד את התפתחותו הנכונה של זרע מדע הרוח בארץ ובעולם.

ההתכוונות למיכאל וההרצאות נועדו לחבר את הקהילה כולה, בעזרת ההתכוונות למיכאל, אל זרם ההתהוות הנמשך, שאינו קופא על שמריו, הנובע מעולמות הרוח ומלבבות בני אדם המבקשים  לקשור את גורלם וייעודם עם גורל וייעוד האדמה והאנושות. זוהי הישות הרוחנית והאנושית החדשה של האדם עצמו, כאשר הוא מבין ומממש את עצמו במלואו. זוהי בה בעת גם הישות הרוחית המדריכה את התפתחותה של התקופה המודרנית, בעזרת האנתרופוסופיה והתנועה הארצית של מדע הרוח.

התכוונות למיכאל תוכל להפוך לכוח ממשי בנפש רק אם תילקח לא רק לראש ולחשיבה המופשטת, וגם לא לרגשות האישיים בלבד, אלא תצית את אש ההתלהבות ברצון הפעיל, החותר לעשייה חדורה ברוח.  כדי שהיא תוכל לפעול על כל האדם בצורה פורייה, היא להיות מלוות אצל הקורא במחשבה הבאה: כוח החיים זורם ממקורות של מדע הרוח המתהווים תדיר בלב האדם איננו חומר-שכל, חומר אפור ומת של המוח; האידאות, הרעיונות, המושגים, התמונות והמילים אינם אלא כלים, אפיקים, שדרכם זורמים אהבה, אמונה, תקווה ותפילה למען עתיד האדם והעולם זהו כוח חיים אפקטיבי, מעצב ויוצר, משנה גורלות, כאשר הוא זורם דרך נפשות אנוש מודעות לתוך העולם הממשי. נפשות אנושיות מתגלות את עצמן בתוכם באור חדש, הן קמות לתחיה מתוך קרקע הולכת וגוועת של חיי התרבות והחברה הנוכחיים; כאשר מחשבות אלו מתקבלות לא על ידי השכל לבדו אלא על ידי האדם השלם, בכל אבריו הגופניים, נפשיים ורוחניים, הן הופכות לכוחות מעניקים חום, תקווה, ומרפא. התמונות הקוסמיות של מדע הרוח החדש אינן אלא דרך לבטא את עצמנו, בהווייתנו ובהתהוותנו; כדי לייסד קהילה, להצמיח קהילה, להמשיך ולהזרים להקמתה כוחות חיים חדשים מדי שנה בשנה, מוטל עלינו לנטוע עמוק באדמה את עץ החיים החדש. רק על בסיס כזה של הנפש, ניתן לפתח את התרבות הרוחנית של העתיד, הצומחת מתוך ההכרה של המטרות האמתיות של התפתחות האדמה.