עברית לא ניתן להבין את נפשו ומעשיו של האדם המודרני בעזרת מדעי הטבע והאדם החומרנים. לכך דרוש ידע רוחי חדש, מקיף ומפורט, הנוצר במחקרים של מדע הרוח המודרני. אנשים המנסים לפעול בעולם ללא ידע כזה, דומים לעיוורים המגששים באפלה, נחבטים ונכשלים ללא הרף בעצמים הנקרים בדרכם, ותוהים שוב ושוב מדוע העולם אינו מסתדר על פי ציפיותיהם ותביעותיהם, בעוד החברה והתרבות האנושית ממשיכים לשקוע אל תוך התהום.
שקיעת האנושות ותחייתה
האפוקליפסה של המאה העשרים והסופה המתקרבת של המאה העשרים ואחת
מתוך ההרצאה הרביעית: התנועה האנתרופוסופית בהווה
לא ניתן להבין את נפשו ומעשיו של האדם המודרני בעזרת מדעי הטבע והאדם החומרנים. לכך דרוש ידע רוחי חדש, מקיף ומפורט, הנוצר במחקרים של מדע הרוח המודרני. אנשים המנסים לפעול בעולם ללא ידע כזה, דומים לעיוורים המגששים באפלה, נחבטים ונכשלים ללא הרף בעצמים הנקרים בדרכם, ותוהים שוב ושוב מדוע העולם אינו מסתדר על פי ציפיותיהם ותביעותיהם, בעוד החברה והתרבות האנושית ממשיכים לשקוע אל תוך התהום.
בהרצאה השנייה על שקיעת האנושות ותחייתה, הדגשנו את מהות העבודה הרוחנית שיש לעשות היום על פני האדמה, שתביא בחשבון באופן מלא את האירועים העל-חושיים שהתרחשו במאה העשרים. אמרנו שהמשימה שלנו כפולה. ראשית, עלינו להקים לתחייה את האנתרופוסופיה הישנה לחיים חדשים בתכלית במאה העשרים ואחת. שנית, עלינו ליצור את הגביע האתרי שיוכל לקבל ולטפח את הזרם החדש של מיכאל, המבקש לרדת אל האדמה לקראת אמצע המאה.
הכנה טובה למה שצפוי לנו בשנים ובעשורים הקרובים היא להביט שוב על מה שהתרחש על האדמה במאה שעברה. בשפה ציורית ניתן לסכם את קורות המאה ה-20 באופן הבא.
בספטמבר 1924, חצי שנה לפני מותו, רודולף שטיינר ביקש להפנות את תשומת הלב לאירועים החיוביים הגדולים ולמבחנים הקשים העומדים לפני האנושות במאה ה-20. בהקשר הזה, הוא תאר גם את העתיד להתרחש בשנים 1933 ו-1998, תוך שימוש בדימויים הלקוחים מפרק 13 בחזון יוחנן.
בהרצאות לכמרים של הקהילה הנוצרית ב-12 וב- 24 לספטמבר 1924 (שראו אור בכרך GA 346) רודולף שטיינר אמר כי בשנת 1933 ״החיה הראשונה״ תעלה מהתהום, המייצגת את כל הכוחות של ״האני הנמוך״ של האנושות. דבר זה הכרחי, מכיוון שהאנושות הגיעה לשלב בהתפתחותה בו היא חייבת להכיר את עצמה בתודעה מלאה כפי שלא היתה מסוגלת להכיר עד היום; רודולף שטיינר אמר שלפני שהאנושות תוכל להכיר את האני הגבוה שלה בכל מהותו ומשמעותו, עליה להתמודד עם האני הנמוך שלה בתודעה מלאה, כלומר, להכיר ולזהות בזמן אמת את הכוחות בנפש האדם הדוחים ונלחמים נגד האני הגבוה. דבר זה יתחיל בשנת 1933 וימשך מעתה והלאה כאתגר האנושי המרכזי עד סוף התפתחות האדמה. בנוסף לכך אמר רודולף שטיינר, ״החיה השנייה״ תרים את ראשה לקראת סוף המאה, בשנת 1998. תפקידה של החיה השניה הוא לגרום לבני האדם, המסרבים להשיג ולממש ידע רוחי חדש והכרה עצמית אמתית, להאמין ולהעריץ את ״החיה הראשונה״. כלומר, לגרום להם לבצע החלפה מלאה של האני הגבוה באני הנמוך, של התורה החדשה בעגל הזהב החדש, ולגרום לכך שבכל תחומי הדעת והחיים, החברה והתרבות, בכל ארץ, מדינה ושכונה, מהות האדם והאנושיות תתהפך לא רק בתיאוריה אלא בכל תחומי החיים להיפוכה המושלם. ככפי שכתוב בחזון יוחנן, החל מהזמן הזה ״לא ניתן יהיה לקנות ולמכור דבר״ בלי שסימן החיה יוטבע על המצח והתודעה של כל אדם ועל הידיים וכוח העשיה בעולם התרבותי, החברתי והכלכלי. במילים אחרות, הגיע הזמן בו כל מה שילמדו במוסדות הלימוד והמחקר, כל מה שיעשה במוסדות השלטון, הרוח והתרבות, הכלכלה והחברה, בקיצור, בכל תחומי הציביליזציה, יהיה מימוש כוחן המשולב של שתי החיות. בכל תחומי הדעת, היצירה והעשיה, האני הגבוה יוצג כאני הנמוך והאני הנמוך כאני הגבוה, האמת כשקר והשקר כאמת, הטוב כרע והרע כטוב, ודבר זה יהפוך למציאות יומיומית חובקת עולם שאין כל מפלט ממנה בדרכי הידע וההכרה החומרנים לבדם…
מטרתו של רודולף שטיינר היתה להשיב לאנושות בצורה המתאימתה לתודעה המודרנית את הידע החי והיוצר של העולמות העליונים ומקומו של האדם בבריאה האלוהית, כדי שהכוחות היוצרים והידע הרוחי-מדעי החדש יאפשרו לחלק ממנה לפחות לזהות ולהבחין בין הגבוה לנמוך, הטוב והרע, האמת והשקר במהלך המאה ה-20, כדי להתחבר בתודעה מלאה לכוחות הרוח הטובים, וליצור על האדמה ציבילזציה שתוכל להתמודד באופן אמיץ עם ״הציביליזציה״ ששתי החיות עתידות ליצור.
דבר זה לא התרחש והאנושות הגיעה לשנת 1933 כשהיא מתמידה בסרוב עיקש הנמשך גם היום לקבל את הידע הרוחי החדש לגבי טיבה של המציאות המודרנית והכוחות הפועלים באדם היום. היא לא רק נפלה קרבן לכוחות הרוע של ה״חיה הראשונה״, אלא המשיכה להשתעבד להם בעזרת כוחות ״החיה השניה״, המופיעה על במת ההסטוריה במלוא כוחה החל משנת 1998.
זוהי הסיבה לכך שבספרי האחרון, ״השקיעה והתחייה של האנושות״, הרגשתי שאני חייב לעדכן את התחזיות והתקוות של רודולף שטיינר לגבי משמעות הופעת ״שתי החיות״ האפוקליפטיות במהלך המאה ה -20. היום עלינו לומר ש״החיה הראשונה אכן שוחררה מכלאה ועלתה מהתהום על פני כדור הארץ בשנת 1933״ כפי שהוא חזה. ״אבל האנושות לא היתה מוכנה להתמודד עמה ולכן גם לא יכלה להכיר את מקורות הרוח החדשים והטובים שנפתחו באותה העת״ . הטרגדיה של המאה ה-20 הושלמה כאשר הנצחון של ״החיה הראשונה״ על האנושות החל מ-1933 סלל את הדרך לנצחון ״חיה השנייה״ לקראת סוף המאה. זה איפשר לכוח המשולב של ״שתי החיות״ השתלט על כל תחומי הידע והחיים, הרוח, התרבות והחברה, צעד אחר צעד, מ- 1933 עד 1998 ולתתקדם ברוח זו אל המאה ה-21 והאלף השלישי. מסיבה זו הרגשתי שעלי גם להפנות את תשומת הלב לכך שהמאה ה-21 נפתחה בחגיגת הנצחון השחורה של החיות על האנושות והאדמה. הרגשתי שאני חייב לתאר עובדה זו- בפעם הראשונה- כדי להאיר את המשמעות האזוטרית של האופן שבו החלה המאה הנוכחית.
את המאה ה-21 פתחו הכוחות המופעלים על ידי ״שתי החיות״ בביצוע של טקס אוקולטי עולמי, שחתם וסגר וחגג את ניצחונן על האנושות במאה העשרים, והכין את המאה החדשה - ואת האלף השלישי - למצעדי הנצחון הבאים שלהן. הטקס השחור הזה בוצע באופן גלוי וישיר על הבמה הגלובלית הפומבית ביותר. הוא התרחש באמצעות ההרס המתוכנן והמבוצע ביעילות שאין דומה לה של מגדלי התאומים של מרכז הסחר העולמי בניו יורק, כתכנית ריאליטי ששודרה בזמן אמת ברחבי העולם, בזמן צפיית שיא, בה בוצע ונחגג הרצח ההמוני של 3000 בני אדם, ב- 11 בספטמבר 2001. הצהרת הכוח והניצחון הזו ניתנה בשפה ברורה לכל מי שמכיר את שפת הסימנים של הזמן בו אנו חיים, ואינו שוגה באשליות וניזון מהשקרים שהחיות מספקות למאמיניהן ״המשכילים״.
כיפת הברזל האהרימנית החייתית הסגורה הרמטית בה אנו חיים מאז סוף המאה הקודמת, בה שתי החיות האפוקליפטיות שולטות ביד ברזל, הושלמה ונחתמה בשנים 1933-1998. עובדה זו נתנה לכל המאה העשרים את סיומה וחותמתה הרעה המיוחדת ולמאה ה-21 את צורתה הנוכחית.
מול האירועים הקשים הללו שהתחילו בתחילת המאה הקודמת ונמשכים גם היום, ניצב בדד האירוע הרוחי של המאה ה-20 שהתחולל בעולם האתרי ב -12 השנים 1933-1945 ושהגשמתו על האדמה הוכנה בשנות ה-50, כמתואר בספר ״שקיעת האנושות ותחייתה״. אירוע זה לבדו יצר את האיזון הנגדי החיובי והמרפא לטרגדיה הנמשכת של המאה ה-20. בסוף המאה הקודמת עלה בידינו לראשונה להביאו לידיעת האנושות, ומוטל עלינו לממש אותו לפחות בקרב קומץ קטן של בני אדם עוד לפני אמצע המאה הנוכחית. דבר זה תלוי כמובן בשאלה- מאחר ואנחנו חיים בעידן החרות האנושית- האם לפחות כמה נפשות אנושיות יהיו אמיצות דיין למצוא ולדבוק באני האמתי שלהן, כדי לפתוח את ליבן והכרתן להבנתו והגשמתו של האירוע הרוחי הכביר הזה על האדמה בהווה ובעתיד הקרוב.
העובדה שהרע הגרוע מכל זמין לכל אחד היום גלויה לעין כל. אבל העובדה שהדבר נכון גם לגבי הטוב העילאי ביותר ידועה עדיין רק למעטים. אבל עובדה זו ניצבת בעולמנו בכל ממשותה: לא היה עוד זמן בהתפתחות האנושית כמו הזמן שלנו, בו הכוחות הטובים, היוצרים והבונים, שמקורם בעולמות הרוח, זמינים באופן כה ישיר לכל אדם. בזכות החסד הזה עלה בידינו לפרוץ בשנים המכריעות של סוף המאה הקודמת את הסגר המוחלט של כיפת הברזל החומרנית והשכלתנית, ולנקב בו חור עמוק ויסודי שדרכו אור הרוח יוכל להראות ולהשתמע על האדמה. זה מה שאיפשר לחדש את הקשר המודע והישיר עם עולמות הרוח המיטיבים של האנושות, הפועלים וקוראים לנו ללא הרף מהצד השני, ולהזרים טיפין טיפין את כוחם אל האנושות הלכודה ללא מוצא בבועה החומרנית השקרית של זמננו. והיום מוטל עלינו להגדיל ולהרחיב את הנקב הזה על ידי העבודה המשותפת והאמיצה של כל חברי הקהילה המיכאלית החדשה...